החלטה בתיק פש"ר 6492-05 ; 6493/05

ביום 20.12.05 ניתן צו כינוס כנגד החייבים לבקשתם.

ביום 24.11.06, הוכרזו החייבים כפושטי רגל.

החייבים הגישו בקשה להפטר.

בין יתר נימוקי הבקשה, עלו הנימוקים של התמשכו ההליך, למעלה משבע שנים וכי הקופה הצטבר סכום שיאפשר חלוקת דיבידנד של 100% וכן ריבית.

מתסקיר הכונ"ר עלה כי אין התנגדות למבוקש תוך ציון נסיבות החייבים והשתלשלות ההליכים.

הכונ"ר ציין כי אחד הנושים, מר פרברי, מתנגד להפטר אולם כבר בתסקיר עלה כי ההתנגדות נובעת מכך שתביעות שהוגשו נגד החייב והחייבת הינם תביעות חופפות.

מר פרברי חזר על האמור בתגובתו בכתב והוסיף בדיון  את עיקרי הטעמים להתנגדותו, טעמים שהינם היות התביעות שהגיש תביעות שלא נקבע לגביהן כי הינן חופפות, להבדיל מתביעת נושה אחר שם הודגש במסמכי הכונ"ר כי מדובר בתביעות חופפות. הוסיף מר פרברי כי ראוי להמתין על להשתחררות כספים שהינם קרן השתלמות שיוכלו להעשיר את הקופה.

כן הוסיף מר פרברי כי ראוי בתיק שהתנהל בין האגודה השיתופית של עובדי קופ"ח לבעל התפקיד מטעם הכונ"ר לצרפו וזאת לאור כך שביהמ"ש הפך הישג קודם ולפיו אגודה זו חויבה להעביר כספים לקופת הפש"ר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את בקשת החייבים להפטר כפי שיפורט להלן.

הסכום שבקופה מאפשר חלוקת כספים בהיקף של 100% בתוספת ריבית בהתאם לאמור בפקודת הפש"ר.

עסקינן בתיק המנוהל למעלה משבע שנים.

לא הוכח כי החייבים יצרו את חובותיהם בחוסר תום לב או כי התנהלו בחוסר תום לב במהלך ההליך.

במהלך הדיון עלתה טענה ולפיה כאשר טענה האגודה השיתופית בהליך שהתקיים כחלק מתיק זה, הליך שעניינו המחאת זכות קונקרטית, לפיה סעיף 97 (ב) לפקודה, היה צריך לצרף את הנושה כבעל דין.

הנושים אינם צדדים להליך ולפיכך לא היתה כל חובה לצרף את הנושה כאן להליך בו ביהמ"ש בחן לעומק את הנושא של העברת הכספים מהחייבת לאגודה, ולמרות החלטה קודמת, ולפיה כספים הועברו לקופה, עיין שוב בהחלטתו ובהחלטה מנומקת מיום 22.12.11 קבע כי יש ממש בטענות האגודה, כלומר קבע למעשה כי מדובר לצורך אותם כספים, בנושה שאינו רגיל, נושה מועדף, ולפיכך לא מצאתי כי יש מקום לעיין שוב בהחלטה זו היום לאחר מתן זכות טיעון לנושה מר פרברי.

אוסיף כי עיינתי בהחלטה ומצאתי כי הינה סבירה ומקובלת גם על מותב זה, (ההחלטה ניתנה בידי מותב אחר שדן בתיק, כב' השופטת נצר).

טען הנושה כי לגבי החפיפה בחובות, ובכך שלעומת נושה אחר, נשייתו אינה חופפת וזאת על בסיס מסמך שהציג, שעניינו רשימת הנושים בכונ"ר.

לא מצאתי כי ניתן להסתמך ולהיתלות על מסמך זה שכן ישנה זכות לחייבים לפיה החובות כלפיהם לא התבססו אלא על סמך הבדיקה לגוף העניין.

קביעת תביעות החוב צריכה להיות בהתבסס על החלטות הנאמן או בעל תפקיד שמונה לצורך כך.

כך או כך, נושא התביעה החופפת או לא  אינו נושא שמצאתי כי צריך לעמוד כאבן נגף בדרכם של החייבים.